מדריך מקוצר לטכנולוגיית הענן

 

טכנולוגיות הענן חוללו מהפכה מעבר לעולם המחשוב עצמו , אשר משפיעה באופן ישיר על היכולת של עסקים רבים לצמוח ללא השקעות גדולות , להתמודד עם שינויים בביקוש ולהתחרות בתנאי שוק דינמיים . במאמר זה אציג מעט מהשינויים שחוללו טכנולוגיות הענן בעולם העסקים , את הסיבות העיקריות למעבר ארגונים לענן , ואת הרלוונטיות של טכנולוגיות אלו עבור עסקים גדולים וקטנים כאחד .

בעבר הלא רחוק הקמת עסק , כמו סטארטאפ לפיתוח תוכנה למשל , היה כרוך בהשקעות בתשתיות מחשוב . שרתים , קווי תקשורת , אחסון , אבטחת מידע , גיבויים , ורישוי לתוכנות פיתוח ותוכנות אחרות , היוו חסם עבור יזמים בדרכם להקים עסק . מלבד עלויות הרכישה , עסקים אלה היו צריכים להתמודד גם עם עלויות תחזוקה .

  "טכנולוגיות ענן " הינו שם רחב המתאר שימוש ביכולות מחשוב ( תוכנה וחומרה ) אשר אינן מותקנות ומתוחזקות באופן מקומי ושהגישה אליהן מתבצעת באמצעות האינטרנט . לאורך השנים התפתחו מספר מגמות אשר הבשילו לידי מהפכה של ממש .

בתחילה דובר על מעבר של תוכנות מקומיות למודל של " תוכנה כשירות " (Software as a Service). כבר בתחילת שנות האלפיים קמו חברות אשר הציעו שירותים שעד אז נחשבו לשירותים קריטיים אשר חייבים להישאר בתוך הארגון . הן הציעו זאת כשירות אשר נגיש מכל מקום ומתומחר במודל של מנוי חודשי ( בניגוד למודלים שהיו קיימים באותו זמן ). למרות שההתחלה לא הייתה קלה , עסקים קטנים וארגונים גדולים זיהו את היתרונות שבמודל החדש והצטרפו לשירות זה . מודל ה - SaaS היה גם אטרקטיבי עבור אותן חברות שהציעו את השירותים הללו , שכן לרוב השירותים הוצעו ברכישה עצמית (self service) ולכן לא הצריכו אנשי מכירות . מודל הרישוי החודשי היווה יתרון תזרימי מובהק בעל הכנסה קבועה לאורך זמן .

סביבות הפיתוח , המהוות תוכנה לכל דבר , עברו גם הן לענן ובכך הפרידו בין סביבת הפיתוח לסביבת התשתית . עובדה זו הקלה מאוד על עבודת המפתחים , שנהנו מסביבה המרכזת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום . דוגמה לשירות שכזה הינו שירות Azure Platform as a Service.

עם התפתחותן של טכנולוגיות וירטואליזציה , נוצרה אפשרות של ניהול מכונות וירטואליות , תוך הפרדה מלאה של שכבת החומרה הפיזית מהשכבה הווירטואלית ( ניהול המכונות הווירטואליות , האחסון והרשת ). כך בעצם נוצר מצב שבו ארגונים ניהלו את תשתיות המחשוב שלהם באופן המאפשר הפרדה מלאה (isolation) בעוד הם יושבים על תשתית פיזית המשותפת לארגונים שונים . עובדה זו היוותה בסיס לסוג נוסף של שירות אינטרנטי – " תשתית כשירות " – Infrastructure as a Service. 

 

ע פי מודל זה העסק למעשה שוכר תשתיות מחשוב , הכוללות מכונות וירטואליות ( שרתים ), אחסון , שירותי רשת , אבטחת מידע ועוד בעלות חודשית . התשתית מנוהלת על ידי ספק השירות וכך מצמצמת עלויות ומונעת " כאב ראש " גדול לבעלי העסקים .

מודל זה הביא יתרונות רבים לעסקים קטנים וגדולים :

חיסכון בעלויות – במקום לרכוש תשתית אשר דורשת תחזוקה ואף שדרוג / החלפה לאחר מספר שנים , ניתן לעשות שימוש בתשתית שמתעדכנת כל הזמן ומנוהלת על ידי גורם שלישי . בנוסף ניתן לקבל את מרכיבי הרישוי השונים בעלות החודשית שנקבעה .

Scalability – אחד היתרונות הבולטים של שירותי התשתית כשירות , הינו גמישות הגדלה והקטנה לפי הצורך . להבדיל מתשתית מקומית , שבדרך כלל רוכשים לפי צפי גדילה , התשתית בענן בלתי מוגבלת ושירותים רבים מאפשרים לבצע Scale up ו - Scale down באופן דינמי לפי הצריכה בפועל .

שלם לפי צריכה – כמובן שליתרון הגמישות מלווה גם המודל של תשלום לפי צריכה בפועל (pay as you go). זהו יתרון חשוב ביותר שהופך זאת למהפכה של ממש .  ניתן לשלם אך ורק על פי הצריכה וכך למעשה מבטלים את המודל הישן של תשלום על הקצאת תשתיות על פי תחזיות כאלו ואחרות .

תמיכה בטכנולוגיות חדשות – שירותי הענן מספקים כל הזמן את הגרסאות החדשות ביותר של כלל מרכיבי הפתרון .

אבטחת מידע , גיבויים וזמינות גבוהה - נושאים אלו הם בעצם האתגר הגדול של הארגונים בתחזוקה המקומית של תשתיות המחשוב הארגוניות . בשירות הענן נושאים אלה מטופלים על ידי ספק השירות ברמה הגבוהה ביותר . כמובן שעצם העובדה שהשרתים מצויים במקום מרוחק ומאובטח היטב תורמת לנושא הגיבוי וההתאוששות מאסון . בנושא הזמינות הגבוהה , שירותים מתקדמים מאפשרים לנהל את התשתית ממקומות שונים על פני הגלובוס וכך להבטיח את זמינותם .

תמיכה מיידית - נושא התמיכה הינו קריטי עבור הארגונים . ספקי שירותי ענן גדולים מספקים שירותי תמיכה מסביב לשעון ואף מסייעים בהטמעת פתרונות באמצעות שותפים מקומיים .

אין צורך בידע מוקדם – כאמור , מרבית הקושי בניהול התשתיות עובר אל ספק השירות . עם זאת , ניתן לשלוט ולנהל את התשתיות תוך התרכזות בנושאים של קביעת מדיניות ואכיפה .

ניהול תשתיות עם מודעות לסביבה – ניהול תשתיות בענן הינה השיטה היעילה ביותר , שכן אין הקצאה של משאבים ללא צורך ולכן אין בזבוז . בנוסף , ספקי שירותי ענן בדרך כלל מתאמצים להשתמש בטכנולוגיות ירוקות לצריכת אנרגיה וקירור וכך מגבירים אף יותר את נושא הידידותיות לסביבה .

 

טכנולוגיות הענן חוללו מהפכה מעבר לעולם המחשוב עצמו , אשר משפיעה באופן ישיר על היכולת של עסקים רבים לצמוח ללא השקעות גדולות , להתמודד עם שינויים בביקוש ולהתחרות בתנאי שוק דינמיים . במאמר זה אציג מעט מהשינויים שחוללו טכנולוגיות הענן בעולם העסקים , את הסיבות העיקריות למעבר ארגונים לענן , ואת הרלוונטיות של טכנולוגיות אלו עבור עסקים גדולים וקטנים כאחד .

בעבר הלא רחוק הקמת עסק , כמו סטארטאפ לפיתוח תוכנה למשל , היה כרוך בהשקעות בתשתיות מחשוב . שרתים , קווי תקשורת , אחסון , אבטחת מידע , גיבויים , ורישוי לתוכנות פיתוח ותוכנות אחרות , היוו חסם עבור יזמים בדרכם להקים עסק . מלבד עלויות הרכישה , עסקים אלה היו צריכים להתמודד גם עם עלויות תחזוקה .

  "טכנולוגיות ענן " הינו שם רחב המתאר שימוש ביכולות מחשוב ( תוכנה וחומרה ) אשר אינן מותקנות ומתוחזקות באופן מקומי ושהגישה אליהן מתבצעת באמצעות האינטרנט . לאורך השנים התפתחו מספר מגמות אשר הבשילו לידי מהפכה של ממש .

בתחילה דובר על מעבר של תוכנות מקומיות למודל של " תוכנה כשירות " (Software as a Service). כבר בתחילת שנות האלפיים קמו חברות אשר הציעו שירותים שעד אז נחשבו לשירותים קריטיים אשר חייבים להישאר בתוך הארגון . הן הציעו זאת כשירות אשר נגיש מכל מקום ומתומחר במודל של מנוי חודשי ( בניגוד למודלים שהיו קיימים באותו זמן ). למרות שההתחלה לא הייתה קלה , עסקים קטנים וארגונים גדולים זיהו את היתרונות שבמודל החדש והצטרפו לשירות זה . מודל ה - SaaS היה גם אטרקטיבי עבור אותן חברות שהציעו את השירותים הללו , שכן לרוב השירותים הוצעו ברכישה עצמית (self service) ולכן לא הצריכו אנשי מכירות . מודל הרישוי החודשי היווה יתרון תזרימי מובהק בעל הכנסה קבועה לאורך זמן .

סביבות הפיתוח , המהוות תוכנה לכל דבר , עברו גם הן לענן ובכך הפרידו בין סביבת הפיתוח לסביבת התשתית . עובדה זו הקלה מאוד על עבודת המפתחים , שנהנו מסביבה המרכזת את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום . דוגמה לשירות שכזה הינו שירות Azure Platform as a Service.

עם התפתחותן של טכנולוגיות וירטואליזציה , נוצרה אפשרות של ניהול מכונות וירטואליות , תוך הפרדה מלאה של שכבת החומרה הפיזית מהשכבה הווירטואלית ( ניהול המכונות הווירטואליות , האחסון והרשת ). כך בעצם נוצר מצב שבו ארגונים ניהלו את תשתיות המחשוב שלהם באופן המאפשר הפרדה מלאה (isolation) בעוד הם יושבים על תשתית פיזית המשותפת לארגונים שונים . עובדה זו היוותה בסיס לסוג נוסף של שירות אינטרנטי – " תשתית כשירות " – Infrastructure as a Service. 

 

ע פי מודל זה העסק למעשה שוכר תשתיות מחשוב , הכוללות מכונות וירטואליות ( שרתים ), אחסון , שירותי רשת , אבטחת מידע ועוד בעלות חודשית . התשתית מנוהלת על ידי ספק השירות וכך מצמצמת עלויות ומונעת " כאב ראש " גדול לבעלי העסקים .

מודל זה הביא יתרונות רבים לעסקים קטנים וגדולים :

חיסכון בעלויות – במקום לרכוש תשתית אשר דורשת תחזוקה ואף שדרוג / החלפה לאחר מספר שנים , ניתן לעשות שימוש בתשתית שמתעדכנת כל הזמן ומנוהלת על ידי גורם שלישי . בנוסף ניתן לקבל את מרכיבי הרישוי השונים בעלות החודשית שנקבעה .

Scalability – אחד היתרונות הבולטים של שירותי התשתית כשירות , הינו גמישות הגדלה והקטנה לפי הצורך . להבדיל מתשתית מקומית , שבדרך כלל רוכשים לפי צפי גדילה , התשתית בענן בלתי מוגבלת ושירותים רבים מאפשרים לבצע Scale up ו - Scale down באופן דינמי לפי הצריכה בפועל .

שלם לפי צריכה – כמובן שליתרון הגמישות מלווה גם המודל של תשלום לפי צריכה בפועל (pay as you go). זהו יתרון חשוב ביותר שהופך זאת למהפכה של ממש .  ניתן לשלם אך ורק על פי הצריכה וכך למעשה מבטלים את המודל הישן של תשלום על הקצאת תשתיות על פי תחזיות כאלו ואחרות .

תמיכה בטכנולוגיות חדשות – שירותי הענן מספקים כל הזמן את הגרסאות החדשות ביותר של כלל מרכיבי הפתרון .

אבטחת מידע , גיבויים וזמינות גבוהה - נושאים אלו הם בעצם האתגר הגדול של הארגונים בתחזוקה המקומית של תשתיות המחשוב הארגוניות . בשירות הענן נושאים אלה מטופלים על ידי ספק השירות ברמה הגבוהה ביותר . כמובן שעצם העובדה שהשרתים מצויים במקום מרוחק ומאובטח היטב תורמת לנושא הגיבוי וההתאוששות מאסון . בנושא הזמינות הגבוהה , שירותים מתקדמים מאפשרים לנהל את התשתית ממקומות שונים על פני הגלובוס וכך להבטיח את זמינותם .

תמיכה מיידית - נושא התמיכה הינו קריטי עבור הארגונים . ספקי שירותי ענן גדולים מספקים שירותי תמיכה מסביב לשעון ואף מסייעים בהטמעת פתרונות באמצעות שותפים מקומיים .

אין צורך בידע מוקדם – כאמור , מרבית הקושי בניהול התשתיות עובר אל ספק השירות . עם זאת , ניתן לשלוט ולנהל את התשתיות תוך התרכזות בנושאים של קביעת מדיניות ואכיפה .

ניהול תשתיות עם מודעות לסביבה – ניהול תשתיות בענן הינה השיטה היעילה ביותר , שכן אין הקצאה של משאבים ללא צורך ולכן אין בזבוז . בנוסף , ספקי שירותי ענן בדרך כלל מתאמצים להשתמש בטכנולוגיות ירוקות לצריכת אנרגיה וקירור וכך מגבירים אף יותר את נושא הידידותיות לסביבה .